יעל אפרון נ' חברת אוקיאנה תעשיות מתקדמות בע"מ ואח'

החלטה

1.המבקשת הגישה תביעה בה עתרה לסעדים שונים הקשורים לעבודתה במשיבה 1 (להלן: "החברה") וסיומה. על פי טענתה, כיו"ר דירקטוריון החברה, מנכ"ל החברה ויו"ר חברות הבנות שלה במשך למעלה משבע שנים, התעוררה מחלוקת באשר למועד סיומם של יחסי העבודה ולגבי ניכוי כספים מהמבקשת. המבקשת טוענת כי החברה, באמצעות בעלי השליטה בה גמרה אומר לנשלה מזכויותיה ולהתחמק מתשלומם. לטענתה, המשיבים 2-5 שהיו בעלי מניות בחברה, רוקנו את החברה מנכסיה במטרה להביאה לידי חדלות פרעון, בניגוד להתחייבויות קודמות כלפי המבקשת.

2.בהתאם להחלטת בית הדין הוגשו תצהירי המבקשת ביום 24.10.11 ותצהירי המשיבים 2-5 ביום 30.1.12.

ביום 24.5.12 הגישה המבקשת בקשה להגשת תצהיר משלים מטעמה ולצרף לו חוו"ד משפטית שנתן פרופ' גרוס למבקשת בשנת 2007 שרלוונטית לתביעה ולחוקיות מעשי המשיבים.

3.בהחלטה מיום 8.7.12 נדחתה הבקשה. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור וזו נתקבלה והותרה הגשת התצהיר המשלים בכפוף להכרעת בית דין זה בסוגיית חיסיון עו"ד –לקוח באשר לחוו"ד של פרופ' גרוס.

4.בהתאם לכך הוגשו סיכומי הצדדים באשר לשאלת החיסיון. לטענת המשיבים על חוות הדעת חל חיסיון עו"ד – לקוח שהינו חיסיון מוחלט. מדובר במסמך, שהוכן לבקשת החברה על ידי עורך דין בנושא הקשור ישירות לענייני החברה. בידי המבקשת מצוי עותק של המסמך ששמרה לעצמה שלא כדין וללא רשות בעת ששימשה מנכ"לית ויו"ר דירקטוריון החברה.

5.חוות הדעת הוזמנה על ידי החברה ונמסרה למבקשת בכובעה כיו"ר וכמנכ"לית החברה. חוות הדעת ניתנה על ידי פרופ' גרוס כשירות מקצועי מובהק שניתן ע"י עו"ד ללקוחו. המבקשת פעלה כאורגן של החברה וככזאת ניתן לראות בה כ"אדם מטעם הלקוח".

6.המבקשת טוענת מנגד כי טענת החיסיון עומדת ללקוח. בענייננו החברה היא הלקוח, אלא שהחברה אינה קיימת יותר ופורקה. החברה או מי מטעמה, לא טענו בתיק זה לחיסיון חוות הדעת ומשמעות הדבר כי החברה ויתרה על טענת החיסיון. בנוסף, המבקשת בהיותה בעלת מניות אשר ביקשה וקיבלה את חוות הדעת מטעם פרופ' גרוס, רשאית לעשות בה שימוש. ככל שהמשיבים 2-5 טוענים כי זכותם לטעון בקשר לחוות הדעת טענת חיסיון בשל היותם בעלי מניות לשעבר בחברה, הרי שאותה זכות קיימת גם למבקשת אשר הייתה באותו מעמד. ניתן לראות בכך כ"לקוחות במשותף" . משכל הצדדים לתביעה ממילא נחשפו לחוות הדעת, הרי היא אינה חסוייה בפניהם ובכל מקרה לא ייגרם כל נזק בעשיית שימוש בה.

דיון והכרעה

7.חיסיון עורך דין – לקוח מעוגן בסעיף 48 לפקודת הראיות ובסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א- 1961.

סעיף 48 לפקודת הראיות קובע:

"(א)דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין".

סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א- 1961 קובע:

"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם".

8.הפסיקה קבעה כי חיסיון עורך דין – לקוח הוא חיסיון מוחלט לטובת הלקוח, והוא נועד לאפשר ייצוגו באופן הולם ויעיל, כדי לאפשר היוועצות גלויה ומתן אפשרות לעורך הדין לתת ללקוחו את השירות המשפטי הטוב ביותר (רע"א 4385/04 נוהא פרוך נ.בית החולים מוקאסד, מיום 21.8.07; רע"א 5806/07 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ. שימקו, מיום 13.6.2007; רע"א 10732/04 האלשטוק נ. בנק הפועלים בע"מ פ"ד נט(3) 283; ע"א 327/68 זינגר נ. ביינון, פ"ד כב(2) 602; בג"צ 744/97 גוזלן נ. השופט אהרון אמינוף פ"ד נא(1) 355).

עוד יצוין בהקשר זה כי הגישה כלפי החיסיון היא "חשדנית" באשר הוא בגדר חריג בדיני הראיות, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת וזכותו של בעל דין להידרש לראיותיו. עם זאת, הדין מכיר במצבים של חיסיון, בהם נשללת אפשרותו של בעל דין לערוך שימוש בראיה בשל ההכרה בקיומם של אינטרסים ושיקולים - מלבד האינטרס המרכזי של גילוי האמת - אשר מן הראוי להגן גם עליהם (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ. גלעד פ"ד מט (2) 516).

9.הנטל להוכחת תחולתו של חיסיון מונח על כתפי הטוען לו (ראו:רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד פ"ד מט (2) 516; ע"א 6926/03 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' פ"ד מח (3) 749, 797).

10. החיסיון הינו מוחלט, רק כל אימת שמוכח לבית המשפט שהתקיימו תנאיו של החיסיון, כאמור בסעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש] (ראו:רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו, מיום 13.06.2007; רע"א 3694/06 חביב נ' הלה הנדסה ואדריכלות בע"מ, מיום 13.08.2006).

11. בנסיבות המקרה שבפניי הנני סבור כי יש לדחות את טענות המשיבים לעניין חיסיון חוות הדעת ולהתיר הגשתה , ולהלן נימוקיי:

טענת החיסיון, כפי שאף מציינים המשיבים עצמם, עומדת ללקוח והוא אשר רשאי לעשות בה שימוש והוא אשר רשאי לוותר על החיסיון.